הורי חמ"ד תחכמוני יקרים,

שוב שינו את כללי המשחק?! הילדים חוזרים לזום – כך תעזרו להם לעבור את זה

נראה שלעומת שנה שעברה, ההנחיות של הקורונה משתנות בקצב הרבה יותר מהיר. והנה שוב חלק מהילדים חוזרים ללמוד מרחוק.

אז מה אנחנו כהורים יכולים לעשות בשביל לעזור לילדינו להתמודד עם השגרה המשתנה? איך אנחנו עוזרים לילדים "לשחק" כאשר הכללים של המשחק משתנים מעת לעת?

• חיזוק את הקשר ביניכם לבין הילדים– מול הנתקים שהמציאות החדשה מייצרת, חשוב לבסס חיבורים עבור הילדים וקודם כל אתכם בבית. הזכירו לילדים שאתם שם לעזור להם אם הם מרגישים מצוקה. הקשיבו להם, אפשרו ביטוי לכל קשת הרגשות ללא שיפוטיות. בדקו איתם מה יכול לעזור להם להתמודד ומה הם צריכים מכם.
• יצירת שגרות משפחתיות שמעודדות תקשורת – הקפידו על ארוחות משותפות, בילויים משפחתיים כמו טיולים בטבע, משחקים משותפים, וכו' . שימו לב שהילדים לא נשארים זמן ממושך לבד מול המסכים .קבעו זמן משותף בו כולם מניחים את המסכים בצד, מביטים אחד לשני בעיניים, מדברים ומתחברים.
• עידוד פעילויות וחיבורים חברתיים –  כל עוד אין סגרים, עודדו את הילדים לצאת החוצה לעשות פעילויות גופניות, להגיע לחוגים ותנועת הנוער, להיפגש עם חברים במרחבים הפתוחים.
  חיזוק הקשר עם המורים– אם מרגישים שהילד לא מחובר למתרחש בלמידה, שתפו את המורה, ונסו לחשוב יחד איך אפשר לעזור לילד. העבירו לילד את המסר שגם המורה היא דמות שאפשר לסמוך עליה, שקיימת שפה משותפת ורציפה בינכם, ושהוא יכול להיעזר ולשתף גם מרחוק.
• בחרו את המטרות–  איפה מתעקשים ואיפה מרפים. בהתמודדות עם הקושי, יש נטייה לנוע בין תגובה מתירנית שבה אנחנו מאפשרים לילדים כל מה שהם רוצים כדי "שיהיה שקט", לבין תגבוה נוקשה שדורשת מהם דברים שהם מתקשים לעמוד בהם.
• חשוב למצוא את האיזון בין כניעה לדרישה נוקשה מדי.
• ערנות לשינויים התנהגותיים – אם רואים שהילד משתנה, מסתגר בתוך עצמו, או מגלה סימני תוקפנות ואתם מרגישים שאתם לא מצליחים להגיע אליו ולהבין מה קורה, פנו לאיש מקצוע להתייעצות. ניתן להתייעץ עם המחנכת, היועצת או פסיכולוגית בית הספר, שיסייעו לכם להבין האם מדובר בהתנהגות אופיינית לגיל או אם יש צורך לפנות למענה טיפולי. אל תישארו לבד עם המצוקה.
• עצרו להתבוננות עצמית – המצב הזה מאוד מאתגר עבורנו ההורים, אנחנו עובדים ועסוקים, הילדים נמצאים בבית ואנחנו לא בדיוק יודעים מה קורה איתם, לפעמים אנחנו עשויים להגיב בביקורת או בכעס. אבל חשוב שנזכור שהמצב מעורר לחץ ומצוקה אצל הרבה ילדים וגם אצלנו המבוגרים. הם זקוקים לשדר ביטחון. ובשביל שנוכל להתפנות ולתת תמיכה לילדים שלנו, חשוב שנזהה את המקומות שנותנים לנו אנרגיה. נסו למצוא את המקומות שנותנים לכם חמצן – כמו חלוקת תפקידים עם בני הזוג, לצאת החוצה לעשות ספורט, התבודדות, דיבור עם קרובת משפחה או חבר טוב, וכו'. זכרו שכשאתם נטענים באנרגיות חיוביות, אתם מעבירים לילדים כוחות שיאפשרו לכם יחד לצלוח את התקופה הזו בשלום.

בשורות טובות לכולנו ובע"ה יחד ננצח

            נורית נעים                                                        אפרת סוקניק                                   שרה איצקוביץ

         מנהלת בית הספר                                               יועצת בית הספר                         פסיכולוגית בית הספר